אני חושבת שהאישה הראשונה שמעולם לא פגשתי אבל הערצתי מיד הייתה קוקו שאנל. ככל שהתעמקתי בביוגרפיה שלה, הרגשתי יותר ויותר שהיא פשוט הבינה. את החיים ואת המקום שלה בתוכם, וככה בנונשלנט צרפתי מצוי ובהרבה מאוד קלאס, היא הגדירה נשיות מחדש. חוץ משמלות שרובנו היינו מתות כדי ללבוש, נתפרו באטלייה שלה אינספור חליפות לנשים. היצירה שלה שאבה הרבה השראה מאופנת גברים, והיא הלבישה את הנשים שלה במכנסי רכיבה מטולאי ברכיים, חולצות לבנות מכופרות, עניבות ושלייקעס מתחת לג'קטים מחוייטים. היא נהגה, אגב, להתלבש ככה בעצמה. זה כמובן לא הסתכם רק בלבוש. קוקו שאנל עיצבה, דרך הקולקציות שלה, את המסר שנשאו הנשים שלבשו שאנל. זה היה מתריס והיה לזה אודם אדום בוהק וחוצפני. האינטרפטציה שלה ללוק שהיה טאבו גברי לחלוטין עשתה לה כנפיים, ולא הרבה לקח לפני ששאנל שלטה בעולם האופנה. 

 

בהמשך עיצב איב סן לורן את חליפת ה-לה סמוקינג הנצחית שלו, שהיתה המקבילה הנשית לטוקסידו השחור. גם לנשים שלו הייתה האטיטוד והסיגריה תקועה בין שפתיים משוחות אדום עז. המחשופים אומנם היו עמוקים והגזרות עקבו אחר קווי המתאר של הגוף הנשי, אבל ההקבלה לאופנה גברית קלאסית הייתה ברורה. 

 

 

אז מוטיבים מתוך הגרדרובה הגברית באופנת נשים הוא לא טרנד חדש, אבל נראה שאחרי כל השנים האלה, בקיץ 2014 הוא סוף סוף הרבה פחות מתאמץ מאי פעם. לא שיש בעיה עם מראה מחוייט וצמוד. זה נשי וסקסי ומשדר את העוצמה ששאנל וסן לורן כיוונו אליה. החידוש הקיץ הזה הוא שאותן האיכויות בדיוק באות לידי ביטוי בגזרות רפויות יותר, רכות, משוחררות. חצופות ומתריסות, כן כן עד הסוף, אבל לא כדי להיות תחרות הולמת לגברים, אלא כי נונשלט זה פשוט לא מתאמץ, ולא מתאמץ זה סקסי.

 

שימו לב להבדל המשמעותי שבין רפוי למרושל. רפוי יהיה רחב יותר מהרגיל אבל עדיין פרופורציונלי למבנה הגוף ולמידות שלכן. מרושל זה ארבע מידות מעל המידה שלכן שהופך את הקשר ביניכן לבין המין הנשי למקרי בהחלט. אז אם מצאתן חליפה שחורה מהימים שאבא שלכן היה צנום ואתלטי, אל תמהרו כל כך. אתן רוצות שזה יישב עליכן מדוייק, בעיקר באיזור הכתפיים והחזה, ואיזור המותניים.

 

לוק נערי ומשוחרר לא אומר שלא תלבשו חצאיות או שמלות הקיץ הזה. גזרת ברך מתכתבת טוב עם הסגנון הזה, ותשתלב גם עם נעליים שטוחות וגם עם עקבים. אני באופן אישי סאקרית של סניקרס אבל במקרה הזה לא הייתי ממהרת לשלוף אותן מהארון, פשוט כי השילוב יכול להתקבל גס, ואנחנו מחפשים חופשי ורך. אז בעדינות עם האפשרות הזו. 

 

אז איך לובשים את זה. תשכחו מחולצה בתוך המכנסיים. תנו לה להתנודד ככה בכיף מעל החלק התחתון. נסו לשחק עם אורכים. ויקטוריה בקהאם הדגימה שילוב מעניין כזה בשבוע האופנה האחרון בניו יורק, כששילבה מכנסי ברך שחורים ממשי עם חולצת טי בגזרת אובר סייז ומעליה עליונית שחורה ורפויה בגזרת גולף, קטומת שרוולים ובאורך הפופיק.

אתן יכולות ללבוש פריט אובר סייז אחד ולאזן בשאר הפריטים, או ללכת על טוטאל לוק כזה. עם האביזרים הנלווים הנכונים, האיפור העדין והשיער, אין שום סיכוי שמראה כזה יתקבל מרושל. ההקפדה על מראה מלוטש, על אף רוחב הבגד, היא הסוד.

 

בגלל שהלוק הזה מתבסס על פריטים רפויים בעלי קונוטציות גבריות, הוא לא יתאים לכל אחת. יש בינינו כאלה שהתברכו בחזה שופע או מבנה גוף סקסי ואגסי, ואין שום סיבה להחביא אותם תחת טרנד כזה או אחר. הקונצנזוס הוא כלפי מבנה גוף מאורך ונערי, ונכון שלא כולנו נולדנו עם עצמות בריח בולטות ורגליים ארוכות ודקיקות, אבל כולנו כן קיבלנו מנת מודעות ושכל ישר. ולכן, בנות יקרות, השתמשנו במה שהטבע כן עשה בשבילכן, ופתחו מודעות כלפי מבנה הגוף שלכן. תזכרו שנערי זה לא רק לוק אלא גם גישה ואופי, ויכול מאוד להיות שזה פשוט לא מתאים, לא לגוף שלכן ולא לאופי. מה שכן, אם החלטתן לנסות לאמץ את הלוק, הקפידו על פרטים מדוייקים. אם החלק התחתון שאתן לובשות עתיר בד, כיסים, תפרים וכולי, מעולה. אזנו בחלק עליון נקי ואולי אפילו ללא שרוולים, כדי לחשוף קצת עור. מכנסיים מגוהצים הם באמת כבר לא בחזקת המלצה. אלא אם כן אתן חובבות את המראה המקומט של "אופס קמתי מאוחר וזרקתי על עצמי משהו", חובה עליכן לגהץ את המכנסיים. ברזל. עם חולצה מכופתרת ומקומטת קלות יש לי פחות בעיה, ובמיוחד כי איזור הצוואר יכול לרכך את המימד המוזנח, ושרוולים מקופלים יעשו רק טוב, וכל הלוק הזה יתקבל קליל וכיפי.  

 

שיהיה קיץ של ביטחון עצמי, נונשלנט וכיף!