יוון העתיקה מספקת לנו הצצה אל תוך עולם דמיוני וקסום שבו חיו האלים על האולימפוס, משקיפים אל בני התמותה שעל הארץ ובעצם עושים את אותו הדבר כמוהם, רק בסטייל. תככים ומזימות סטייל יוון העתיקה נעטפו בבדי פשתן לבנים ורכים, נקשרו בחגורות משתלשלות ואובזרו בסנדלים, מעט תכשיטי זהב וכתרים קלועים. סנדלי הברך האייקוניים הנקשרים במעלה הקרסול, אגב, עשו את דרכם עד לשבועות האופנה בשנים האחרונות, ולמרות שלא הפכו לפריט הבולט ביותר של הקיץ, אנחנו מחבבים את הוייב הגלדיאטורי משהו שהם מביאים איתם.   

 

ובחזרה לבני התמותה. בואו נודה בזה: אנחנו אוהבים, רבים, משלימים, מרכלים מאחורי הגב של, משחקים משחקי אגו ושליטה, משווים למי יש יותר גדול או יותר באופן כללי, מחפשים שקט, מוצאים, שוב מאבדים, אוהבים להתלבש, לראות, להיראות. כמו אלים ואלות אמיתיים. המיתולוגיה היוונית היא אופרת הסבון הקדומה ביותר שאנחנו יודעים עליה, וגם שם השחקנים לבושים ומוקפדים. ואם הם יכולים אז גם אנחנו.

 

אם לסכם את השיק היווני בכמה מילים, היינו אומרים מופת, שלמות והרמוניה. הפרופורציה של גוף האדם נתפסה כנזר הבריאה, כמו גם קימורי הגוף והעור החלק והשזוף. האדם היה זה שעשה את הבגד ולא להיפך, ואת הגלימות המרובעות הצמידו בעדינות אל קימורי הגוף הטבעיים בחגורות ובסיכות. הבד קיבל לתוכו את הצורה הטבעית של הגוף הספציפי שהוצמד אליו, מה שלדעתנו עושה פי מיליון יותר הגיון מהנסיונות העלובים לחנוט את כככללל בני ובנות המין האנושי אל תוך סקיני ג'ינס, למשל. רק אומרים. שאריות הבד מצאו את מקומן כקפלים עדינים ונשפכו מן הכתפיים כלפי מטה וכמובן בכל החלק התחתון. אם אי פעם תהיתם למה כל פסלי השיש העתיקים לובשים קפלים, אז הנה.

 

בדי הפשתן לא נצבעו או עובדו בשום צורה, מה ששמר על מרקם טבעי ומרוכך. הם נתפרו, כאמור, כגלימות מרובעות בעלות שרוולים וצווארון, וקושטו באלמנטים בהשראת הקרבה אל הים. דפוסים כחולים ולבנים הם אלו המזוהים ביותר אם שיק יווני. אם בגלל שהשילוב מרגיע גם אתכם או אם כי אתם חשים פטריוטיים במיוחד וצבעי הדגל מרגשים אתכם, איך שלא מסתכלים על זה, השילוב של השניים הוא קלאסי ונקי, ולגמרי עובד עם מזג אוויר קיצי וחומרים טבעיים כמו פשתן או קש.

 

אחד האלמנטים המזוהים ביותר עם שיק יווני הוא הכתף החשופה, אצל גברים ונשים גם יחד. אצל נשים איזור החזה והטורסו מכוסה לחלוטין אבל כתף אחת בודדה ושזופה מציצה בשובבות החוצה. אנחנו מאוד בעד, זה מראה אלגנטי עם נגיעה נשית מובהקת, כי הרי איזור הכתפיים הוא אחד החלקים הכי-הכי-הכי יפים בגוף האישה ואין שום סיבה להחביא אותו. הגזרה הא-סימטרית סומנה גם היא כטרנד לקיץ הקרוב, אבל בינינו - היוונים עלו על זה הרבה לפני. גרסה נוספת ומועצמת יותר של הלוק הזה תהיה שמלה ארוכה בעלת חזית אטומה לחלוטין, צווארון עגול סמוך מאוד לצוואר אבל לא חונק! ומחשוף איקס חושף גב. זה לוק של אלה אמיתית ואם אתן מחפשות מראה קלאסי ולא שמרני לערב, זו בהחלט יכולה להיות אפשרות מעניינת. עם הבד אפשר לשחק במקרה הזה וללכת על בד מפואר יותר כמו משי או בד פליסה בגוון בהיר, למראה רך ובגוון כהה ללוק דרמטי יותר. גזרה נופלת או כזו מהודקת באיזור המותניים שתיהן יפהפיות והבחירה באחת על פני השניה תהיה תלויה בגובה שלכן, מבנה הגוף, כמה זה נוח וכמה האלה היוונית שבפנים רוצה לצאת החוצה.

 

לו הייתי אפרודיטי

 

טרנד הכתפיים החשופות הוא כזה שנוטה לחזור אלינו לקראת הקיץ, מסיבות ברורות, ואם מצב הרוח לא מושך אתכן לכיוון של שמלה או שילוב של חולצה א-סימטרית וחצאית, אנחנו בעד וריאציה מודרנית ואורבנית של הלוק הזה! לכו על חולצה כזו ושלבו אותה במכנסיים קצרים או ארוכים אבל בגזרה גבוהה, טרנד מעניין נוסף. זו תהיה דרך אחרת להדגיש את איזור המותן ואת הסילואטה שלכן אבל לשמור על לוק ספורטיבי יותר. יש לכן גיבוי מלא מנייקי, אלת המרוץ. במקרה הזה היינו הולכים דווקא על הגרסה האלגנטית של סנדלי הגלדיאטורים, ומאזברים ממש בעדינות, ואולי אולי מוסיפים תכשיט ראש עדין.

 

העניין של הכתף החשופה אצל גברים ביוון הוא קצת אחר. מדובר היה בגלימת לוחמים, בדרך כלל בצבע אדומה, שנרכסה מעל גלימת הפשתן שלבשו. לתרגם את הגלימה המסויימת הזו לחיי היומיום שלנו יתקבל כמו הפרעה נפשית או כמו תחפושת אבל אנחנו חושבים שמחווה צנועה בדמותו של תיק צד, למשל, יכולה להיות נחמדה מאוד, וגם שימושית. אם אתם לא מאלה שחושבים שתכשיטים זה "של בנות", צמיד כסוף רחב מידות יחסית, ומעוטר, יכול להיות תוספת מעולה למראה בהשראת השיק היווני. אם תבדקו תגלו שזאוס, מלך האלים, נהג לענוד שניים כאלה, אחד על כל מפרק יד. אנחנו מבינים שזה לגמרי עניין של סגנון אופנתי וטעם, מצד שני יש דברים כאלה שעד שלא מתחילים לעשות, לא מוצאים בהם שום טעם אבל אחרי… הו האחרי לעולם לא יהיה אותו הדבר בלעדיהם...

 

את הסנדלים המדוברים תוכלו למצוא באמת בכל מקום, הרי אומנם אנחנו לא יוונים אבל גם אבותינו הבינו את הקטע ויצרו לעצמם את מה שאנחנו קוראים לו סנדלים תנכיים. הכיף הוא שהמגוון הוא אדיר, ועל אף הפשטות הפונקציונלית של הנעליים האלה, שבסך הכל נועדו לעטוף את הרגל בימים חמים ולהיות נוחות, הן יכולות להתקבל אלגנטיות או יומיומיות לחלוטין, כתלות בגזרה, בצבע ובחומר שממנו הן תפורות.

 

שיהיה קיץ מיתולוגי…. ויאסו!